מאז שאני זוכר את עצמי אני אוהב לטייל, להסתכל ולגלות. עד השירות הצבאי טופחו הנטיות האלה ע"י הוריי היקרים ובגבולות ארץ ציון בלבד. עם הזמן העניין הזה התפתח לכדי סוג של התמכרות, וכעת נדמה שכבר אין דרך חזרה.

לאחר השירות הצבאי נסעתי לטיול ארוך ואינטנסיבי במזרח הרחוק, שהיה מבחינתי חוויה יוצאת דופן, שהביאה לפריצת דרך ביכולת ההתבוננות שלי על העולם ויחסיי עמו. כדי לעודד אחרים לחוות חוויה שכזו הקמתי את אתר האינטרנט "לבי במזרח", חלוץ באינטרנט העברי בכלל ובתחום הטיולים בפרט.
הטיול הגדול פינה מקומו ללימודים באוניברסיטת תל אביב לתואר B.Sc בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ומדעי המחשב. כדי לשמור על השפיות בזמן הלימודים (פתירת אינטגרלים לא הספיקה) הוספתי גם קצת עבודה (בהכשרת בני נוער להדרכה ואחר כך בחברת "גילת"), וכן יציאות לטיולים בארץ, באירופה ובאמריקה.

לאחר השלמת הלימודים חזרתי לטייל בתת היבשת ההודית, ובמהלך הטיול החלטתי שצריך לכתוב מדריך למטיילים להודו ונפאל. כתבתי וכתבתי וכתבתי (טוב, פה ושם גם עבדתי בהדרכה בתחום התקשורת, כדי שאוכל לקנות אורז ועדשים פעם בשבוע) ובסופו של דבר יצא לאור בהוצאת "ידיעות אחרונות" הספר "הודו ונפאל".

לפתע תקפו אותי געגועים לספסל הלימודים, והחלטתי שהפעם יהיו אלה לימודים בשביל הנשמה. נרשמתי ללימודי תואר M.A בגיאוגרפיה ולימודי סביבה, שהחלו באוניברסיטת תל אביב והמשיכו באוניברסיטת חיפה. בתחום ההדרכה התחלתי לעבוד כמרצה לנושאי טלקומוניקציה בחברת "לוגטל".

עבודת התזה שכתבתי שילבה את עיסוקיי בתחום התקשורת והגיאוגרפיה, ובה ערכתי מחקר כמותי על רשת הטלפונים הלוויניים שהתקינה גילת בכפרים נידחים בפרו.