בורמה נמצאת צפונית מערבית לתאילנד. זו מדינה סגורה, שהזמן קפא בה והמערב בקושי חדר אליה. הבודהיזם חזק מאד בבורמה, המקדשים והפגודות רבים, ושלווה נסוכה על הכל, למרות העוני, הדלות והדיקטטורה המדכאת.

לבורמה מגיעים בטיסה, ונוחתים בבירה ינגון (רנגון). מאחר שרוב שטח המדינה סגור לתיירים, רשימת היעדים פחות או יותר קבועה, ורק הסדר משתנה. האתר המעניין בינגון הוא השוודגון - קומפלקס אדיר של מקדשים, שבמרכזו פגודה מצופה זהב בגובה של כמאה מטר. פגודה גדולה נוספת היא השולה פגודה שבמרכז העיר. ממערב לה נמצאים גם השוק העירוני, ובית הכנסת של הקהילה היהודית שכבר איננה כאן. מינגון כדאי לנסוע לביקור ב צ'אקטיו - אתר בו סטופה חביבה ממוקמת על ראש "סלע הזהב", שנדמה כאילו הוא עומד ליפול מההר שעל ראשו הוא מונח.

יתר האתרים במדינה נמצאים צפונה מינגון. בבאגאן נמצאים שרידי הבירה העתיקה של בורמה - עשרות אלפי פגודות, בגדלים ובסגנונות שונים, הפזורות על פני שטח ענק. רצוי לשהות כאן מספר ימים ולטייל בין הפגודות באופניים או בכרכרה. בבאגאן חם מאד - יש לטייל בבוקר או אחה"צ, ולא לשכוח לצלם את השקיעה מגג פגודת השווסנדו. מבאגאן ניתן לצאת לסיור בצוואר הר הגעש לשעבר פופא, ובו מקדש חשוב.

הרחק בהרים שממזרח לבאגאן נמצאת קאלאו, עיירה שנבנתה ע"י הבריטים, וממנה ניתן לצאת לטרקים של יומיים-שלושה באזור.

קצת מזרחה משם נמצא אגם אינלה (אינלה לייק), אחד האזורים היפים בכל בורמה, שבהחלט מצדיק שהות של כמה ימים. מומלץ להתמקם לצורך השהות הזאת באחד מבתי ההארחה הבנויים על האגם עצמו.
בעיר הסמוכה ניונגשווה ניתן לשכור סירה עם מדריך ולצאת לשיט של יום שלם, שבמהלכו מבקרים בשווקים צפים, סדנאות ומפעלים ביתיים, כפרים שבתיהם בנויים על כלונסאות, וגם מנזר ובו אטרקציה מוזרה למדי - חתולים, שהנזירים אילפו לקפוץ דרך חישוק. אתר נוסף לא רחוק מאינלה לייק הוא מערות פינדאיה, בהן מצטופפים אלפי פסלוני בודהא חביבים.

צפונה יותר נמצאת מנדליי, העיר השניה בגודלה בבורמה. יש כאן שוק גדול, ומקדש הבנוי על צוק - רצוי לעלות לשם בשקיעה. באתר מעניין נוסף במנדליי - פגודת קוטודאו - שוכן הספר הגדול בעולם - על 729 לוחות שיש חקוקה כל תורת זרם הטרוודה הבודהיסטי. מומלץ מאד לשכור רכב ומדריך (הם כבר ימצאו אתכם...) ולצאת לטיול של יום ב"ערים האבודות" שמסביב למנדליי - כל אחת שימשה בתורה כעיר הבירה. כל מה שנותר הוא מקדשים, גשר עץ ארוך במיוחד (באמאראפורה), וכפרים שקטים. רצוי גם לשוט על נהר האירוודי למינגון, ולבקר בשרידי הפגודה הענקית ובפעמון הגדול בעולם שנמצאים שם.

מצפון-מזרח למנדליי נמצאות שתי עיירות ששוות ביקור - פיין-או-לין, לשעבר "תחנת גבעה" בריטית, והסיפו - התשובה הבורמזית לפאי התאילנדית. לבוא, לנוח, לטייל בכפרי הסביבה (שאלו את אחד ה"מיסטרים". כל נותן שירותים בהסיפו הוא "מיסטר"...), וגם לפגוש מי ממתנגדי המשטר שמצאו כאן מקלט (חויה מרתקת).

הערה: אפשר להיכנס לצפון בורמה גם מסין. מעבר הגבול בצד הסיני נמצא בעיירה רוּילי שבחבל יונאן.

חובבי בודהיזם, רוחניות, אותנטיות ושלווה.

למעט ינגון, גשמי המונסון אינם מורגשים במיוחד. ממרץ עד מאי החום בבאגאן ובמנדליי בלתי-נסבל.

שבועיים הם בגדר המינימום הנדרש לצורך "טעימה".

אפשר להנפיק דרך הנציגות בתל אביב או באמצעות סוכני הנסיעות. כמו כן אפשר להוציא ויזה בערים גדולות אחרות במזרח.
לנכנסים מסין, את הויזה מנפיקים בקונמינג בירת חבל יונאן.

כ-15 דולר ליום. המטבע המקומי נקרא צ'אט. בנוסף לשימוש במטבע המקומי תגלו שגם הדולר האמריקאי שימושי לתשלום במסעדות, טיפים, חנויות ואפילו בשווקים. לשם כך כדאי להצטייד מראש במלאי מספיק של דולר אמריקאי בשטרות בעלי ערך נמוך, והבורמזים אוהבים את השטרות האלה נקיים ומגוהצים. פריטת המחאות נוסעים כמעט ולא אפשרית, ותשכחו משימוש בכרטיסי אשראי ומכשירי ATM. שימרו שטר של 10 דולר לתשלום מס נמל ביציאה. כמו כן כדאי לזכור שמחיר הדלק גבוה (שוק שחור) ועל כן הנסיעות יקרות יחסית.

בעניין תחבורה ציבורית תוכלו להשתמש באוטובוסים. אם תחשקו לקצר זמנים באמצעות טיסות פנימיות, רצוי לבחור בחברות התעופה הפרטיות, שכן החברה הלאומית אינה מצטיינת בנושא הבטיחות. דרך מקובלת נוספת לנוע, אם אתם מספיק אנשים ו/או אינכם לחוצים בכסף, היא לשכור רכב עם נהג ומדריך, שישמחו עד מאוד לקחת אתכם למחוזות המומלצים. וכמו בכל אזור בעולם - במיוחד אם הוא כפרי כמו רוב בורמה - מומלץ עד מאוד לעשות שימוש באופניים וברגליים.

לא משהו. אורז ותבשילים לא מזוהים. האוכל באזור השאן (קאלאו, אגם אינלה, הסיפו) טוב יותר, ומזל שברוב המקומות יש אוכל סיני והודי. המקומיים אוכלים ושותים ב"בתי תה" המגישים בנוסף לתה גם מאכלי בצק שונים, מאגרול ועד אינגליש קייק.

שירותי הרפואה ירודים. היזהרו מהמים. מים מטוהרים בבקבוקים יש בכל מקום. באשר לאוכל - היזהרו במיוחד, ורצוי להימנע מבשר.

עבודות לכה בבאגאן, עבודות עץ במנדליי, פסלים וחרבות באגם אינלה.

במסגרת ההתפתחות האיטית של בורמה לא תוכלו למצוא מקומות לצריבת תוכן כרטיסי הצילום שלכם, ועל כן הצטיידו במלאי מספיק של כרטיסי זיכרון. במידה שאתם מצלמים בפילם, הגיעו לבורמה עם מלאי מספיק של סרטי צילום.

שקטים ומסבירי פנים, לרוב יודעים מעט אנגלית.

תודה לרון בורדו שטייל וכתב ולדלית אילן על עדכוני פרטים